<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ג פ"ז</h1>
<h2>דף עה:</h2>
הלוקח כלים חדשים מן הכנעני ממין מתכות מצופין באבר לא ישתמש בהם עד שיטבילם וכשיטביל הכלים במקום תשמישן יהיו רפויים בידו שאם הוא אוחז הכלי בחזקה נראית כחציצה ואם שם ידו במים תחלה ואוחז בכלי דיו. כלי סעודה צריכין טבילה ולא שאר כלים כמו מספרים וכיוצא בהם. כלי זכוכית ככלי מתכות וצריכין טבילה. כלי עץ וחשוקיהם ברזל אפילו למי שאומר הכל הולך אחר המעמיד אינם צריכין טבילה הואיל והמעמיד בחוץ. ישראל שמכר כלי לכנעני וחזר ולקחו ממנו חייב טבילה. שכח ונשתמש בו מותר ויטבילנו אחר כך. הלוקח כלים ישנים מן הכנעני כדרך תשמישן כך הכשרן. נשתמש בהם בצונן כגון כוסות וצלוחיות משפשפן יפה יפה וטובלן במים ושוטפין והם טהורים. כלים שנשתמש בחמים מגעילן ומטבילן בין של מתכות או של עץ ושל אבן ויש מחמירין בשל אבן לעשותן ככלי חרס וחומרא גדולה היא. אם לא הגעילן והטבילן תחילה יכול להשתמש בהם בצונן קודם הגעלה. כיצד מגעילן משפשף הכלי בתחלה מכל חלאה וחלודה ואם הוא כלי שנשתמש על גבי האור והוא הנקרא כלי ראשון מגעילו בכלי ראשון בעודו רותח. ואם הכלי גדול שאינו מחזיקו הכלי שעל גבי האש יכניס חציו ואחר כך חציו השני. ואם הוא ארוך שאינו יכול להגעיל מה שבאמצע ילבן אותו ואם אינו מהדברים שיוכל ללבנו באש ישליך המים רותחין עליו מכלי ראשון. יורה גדולה שאינו יכול להכניסה בקטנה ממנה יעשה לה שפת טיט סביב לשפה כדי למלאנה היטב שיבואו המים על השפה או ישליך בה חלוקי אבנים שרופים באש כדי שיעלו המים רותחין על שפתה. כלי שיש בה טלאי יסיר הטלאי ויגעיל ואם כלי ברזל הוא ילבנו באור עם הטלאי. אע"פ שערוי ככלי ראשון בכלי שמשתמשין בו על האש אינו מועיל שיערה עליהם מים מכלי ראשון שהרי אין לערוי כח להפליט כל מה שבלע בעודו על גבי האש. אבל קערות וכלי עץ שחותכין בו הבשר די על ידי ערוי שכבולעו כך פולטו. ונהגו רובם להכניסם ביורה שעל גבי האש. כלי שמשתמשין בהם בדברים חריפים כגון מדוכות שדכין בהם פלפלים ושומין עם דברים אסורין אפילו משתמשין בהם בצונן צריכים הגעלה ועוד שלפעמים מערין בהם מרק מהתבשיל שעל גבי האש. יש מחמירין להשהות הכלי הנגעל בתוך הכלי שעל גבי האש כדי שיפליט יפה וחומרא גדולה היא ומה יועיל שאם באנו לעיין לבליעה שבלע כמה ימים ושנים וכי צריך להשהותו כל כך אם אין הגעלה מועלת. אלא ראו חכמים כי בהגעלה שמגעיל ומכניס הכלי בתוך המים מפליט האיסור ודי בזה. לאחר שהגעיל בכלי יכניסנו במים קרים או ישטפנו בהם להשקיט החום שבו שלא יחזור ויבלע וכן נהגו. לעולם יזהר אדם שלא להגעיל כלי בן יומו אם לא יהיו במים שעל גבי האש ששים כנגד הכלי הנגעל ואם אין שם ששים לא עלתה לו הגעלה ואוסר הכלי שמגעילין בו. כלי חרס שנשתמש בו איסור בחמין כגון שעירה בהם מים חמין או דבר חם ולח אין לו תקנה אלא שיחזירם לכבשונות והוא התנור שמצרפין בו כלי חרס. ויש אומרים שאפילו כלי חרס שאינו בן יומו מגעילו שלש פעמים ודיו וראיתם מגמרת ארץ ישראל ואין להקל ולהורות כן. כלים שמשתמשין בהם על ידי האור כגון שפודים ואסכלאות צריך ללבן היטב אחר ששפן ויש אומרים שמעביר הליבון כל בלוע שיפה כחו מכח המים. המגעיל כלי שצריך ליבון אסור להשתמש בהם בחמין שלא יבא על ידי האש אע"פ שאמרו כלי מתכות אם חם מקצתו חם כלו. ואם נאסר במקצת על ידי תשמיש בחמין נאסר כלו לענין הכשרו וצריך שיכשיר כלו אם ליבון ואם הגעלה. מחבת שמטגנין בה אם אין בה טלאי די לה בהגעלה. סכינים ישנים שהשתמשו בהם כנעניים בצונן נועצה בקרקע קשה שלש פעמים וישפה במשחזת של נפחים יפה יפה על פני כולה. ובמקום שנועצה פעם אחת לא ינעוץ שנית כדי שיהיה המקום שינעוץ קשה. בא להשתמש בהם רותח יגעילם. במה דברים אומרים כשהם חלקים בלא גומות אבל אם יש בהם גומות צריכין ליבון או שישחיזם עד שיהו חלקים ויגעילם אח"כ. יש אומרים שסכין קטנה צריכה ליבון שלפעמים מהפכין בה בשר או שמתקנין נר של חלב ואם ליבן ראש הסכין מותר. כל דבר שנותן טעם לפגם התירו חכמים ולא לכתחלה. וכל קדרה שלא בשלו בה מעת לעת נותן טעם לפגם הוא. במה דברים אמורים כשרחצו אותה אבל אם יש בה שמנונית לא אמרו שהוא נותן טעם אחר שהאיסור בעין. סתם כלי כנעניים אנו מחזיקים אותם שאינן בן יומם ואם עבר ונשתמש בו קודם הכשרו מותר. ואם עשה במזיד לעושה אסור ולאחרים מותר כמו שכתבתי. מה שאנו מקילין ומחזיקים כליהם שאינם בן יומם לפי שהוא ספק ספיקא ספק נשתמשו ואם נשתמשו שמא היה התשמיש בדבר שפוגם מיד. כל דבר שנאסר בבליעת איסור ונתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב. ואף על פי שאפשר להגעילו אינו נקרא דבר שיש לו מתירים אלא הרי הוא כאיסור יבש שבטל ברוב שהרי אין מתירין שלו באין מאליהן.
